איך משייכים אותו בצורה טובה בתוך המשפחה?
קבלת הילד שלנו כאשר הוא "שונה". אחר ממה שתכננו, רצינו וקיווינו .
כשאנחנו מתכננים ילד אנחנו מצפים לילד בריא, חמוד , שיענה על כול הציפיות שלנו , שנאהב אותו , שנוכל להתחבר אליו .
ובעצם ברגע שהציפיות שלנו מתבדות נוצר מצב של אכזבה , תסכול , חוסר פרגון, חוסר אהבה כלפי הילד, תסכול ממושך , הרגשה שעכשיו אני צריכה/צריך לראות את הסבל כול החיים המשותפים שלנו.
איך הורה יכול להתחיל ולהתמודד עם ההרגשות השליליים האלה ?.
כהורים לילד חולה ההרגשה היא עצומה גם זה לא הילד שציפינו , רצינו וקוונו , וגם יש פה עוד משהו שצריך עכשיו להתמודד אתו וזה לא רק לגדל אותו ,אלא לראות אותו סובל, לראות אותו מתמודד בדרך שלו , ללמד אותו להתמודד , ולתת לו בכול הכוח (ולפעמים כנגד רצוננו ) את אהבתנו .
נכון זה קשה אבל זה חלק ממה שעובר על כול הורה כמעט שחווה
פתאום את המצוקה של הילד שלו. שלא הוא לא ציפה , וזה חלק מהדרך של ההורה לקבל את הילד השונה הזה לתוך משפחתו .
אז איך באמת אפשר לשלב ילד שכזה במשפחה ?
איך אני יכול/ה לשלב ולתת לילד את ההרגשה (גם אם היא מזויפת לפחות בהתחלה ) שהוא שייך ?
ויותר קשה איך באמת לשלב אותו בצורה טובה בבית . מול האחים שלו , ומול הסביבה הטבעית שלו?
אין באמת דרך לתת לכם ההורים ,אין כלי אחד או דרך של צ'יק וצק והופ פתרנו את הבעיה . זהו תהליך כמו כל תהליך , קודם כל עליכם לקבל את הילד שלכם כמו שהוא , לתת לו לצמוח ולהתפתח , בכול ילד ובכלל באדם יש צדדים חיוביים , תנסו להתחבר דרך הצד החיובי של הילד שלכם , תנסו ללמוד ממנו איך הוא מתמודד עם המצב . נכון שלפעמים הוא נשבר , וכואב לו , אבל עדיין זה בסופו של דבר חלק ממנו , אי אפשר להתעלם מזה , אי אפשר להתחמק , יש בעיה ,יש התמודדות מסוימת שכרגע הוא חווה , ויחווה למשך חייו , ואתם כן אתם יכולים רק להקל על המצב , לקבל את זה , לתת לו את החום והאהבה שלה הוא זקוק גם אם קשה לכם , וגם אם כואב לכם , וגם אם אתם לא יכולים , אין ברירה , תבצעו זאת כנגד רצונכם , זה עדיף מאשר שהילד ירגיש שהוא מתמודד עם הכול לבד , עדיף הורה מתייחס מהורה מתעלם .
ודרך אגב , ברגע שאתם תקבלו אותו , אליכם לתוך לבכם ,לתוך המשפחה שלכם , תעניקו לו חום , אהבה, תחושת שייכות , שהוא חלק מכם, הסביבה תלמד ותקבל אותו כמוכם.
ואולי יותר חשוב – הילד עצמו ילמד לקבל את עצמו על כל מגבלותיו .
הפתרון נמצא אצלכם . ותלוי בכם . אם תקבלו את הילד שלכם , ותראו לו את זה באמת ( כי אם תנסו לזייף הוא ירגיש ולא עשיתם פה כלום, סתם עבדתם קשה.. )אבל אם באמת תקבלו אותו הוא ילמד לקבל את עצמו , והסביבה תקבל אותו .
אם לא תקבלו את הילד כפי שהוא , יש מס' אופציות שיכולות לקרות .
- הילד/ה ימשיך להתמודד לבד , וירצה להוכיח לכם שהוא ראוי .לכם ולמשפחה שלכם .
- הילד/ה יוותר לעצמו, יוותר לעצמו על חייו , ירים ידיים , לא ירצה להתמודד עוד , מצבו ככול הנראה ידרדר , אתם
תאשימו אותו , הוא יאשים אתכם , אתם תאשימו את עצמכם ,הילד יאשים אתכם במצבו דבר שיקשה עליכם עוד יותר את
הטיפול בו - יש עוד מס' דרכים שהילד יכול לפתח כדי להתמודד עם המצב , זה כבר מאוד תלוי ביצירתיות של הילד עצמו .
אבל בהחלט יכול להיווצר מצב של תלות מוחלטת באחד מההורים ,אי יכולת לבצע מטלות פשוטות , ועד למצב נפשי .
שוב הכול תלוי בילד עצמו ובמצבו הנפשי ( שאגב יכול להשתנות במהירות לטובה ולרעה ). - אז מה היה לנו פה מס' אופציות שני תרחישים שיכולים לקרות .
איך נדע מה יקרה או מה הילד שלנו יבחר ? זה כבר תלוי בילד . - מה אנחנו כן יכולים לעשות אם כך ?
אנחנו כהורים יכולים לבחור את חיינו , לבחור לתת לו את אשר
הוא צריך , לתמוך בו , להעניק לו חום ואהבה כמו שאנחנו נותנים לכל הילדים הבריאים שלנו. לתת לו את המשפחה כמקום שבוא הוא יכול לפרוק ולהיתמך לאפשר לו לחיות כמו כולם .כן זה בהחלט עבודה , עבודה קודם כל על עצמנו , ורק אחר כך עבודה משותפת עם הילד שלנו . אבל אם נעשה את העבודה הזאת ביחד כהורים, כצוות מאוחד , ולאחר מכן כמשפחה , נמנע מעצמנו ומהילד שלנו סבל רב.אז בואו ננסה – מקסימום נצליח.
בהצלחה .