רשלנות רפואית

 

הימנעותו של רופא מנקיטת הליכים סטנדרטיים ושיטות מקובלות באבחון ובטיפול מצדיקה, בדרך כלל, את קביעתו כרשלן. הימנעות זו מהווה, לעתים קרובות, ראיה לכך שהרופא נעדר ידיעה או מיומנות שהן נחלת רופא סביר, או שהוא נמנע מלהשתמש בהן. מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל ע"י רופא, אחות, רוקח, טכנאי רנטגן או כל עוסק אחר במקצוע הרפואי או פרה רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני שקיבל.אלפי אנשים עוברים מקרים של רשלנות רפואית ברמות שונות ואף לפעמים אינם מודעים לכך שהבעיה החוזרת או תופעות הלוואי הן תוצאה של רשלנות רפואית של הרופא המטפל,המנתח, בית החולים או קופת החולים.  רשלנות רפואית בהגדרה הנה תוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי ואשר יכולה הייתה להימנע.תוצאה בלתי סבירה של טיפול רפואי הנה גרימת נזק לחולה במקום להועיל לו. רשלנות רפואית

יכולה להיות בכל טיפול, בדיקה, אבחנה , גילוי מאוחר, הימנעות ממסירת מידע, ניתוח ו/או הימנעות ממתן טיפול לו נזקק המטופל וזה נמנע ממנו , או שנעשה באופן שרופא סביר לו היה נוהג כך. והדוגמאות לכך הן רבות.בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתחום הרשלנות הרפואית, ובית המשפט החל לפסוק פיצויים גם לחולים שנפגעו במהלך טיפול רפואי.. בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי ,התרשלו והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו. לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש לצרף לתביעה, חוות דעת רפואית של מומחה, הקובעת באופן ברור כי אכן היתה התרשלות, וכי קיים קשר סיבתי ברור בין הנזק הגופני שנגרם לנפגע לבין מעשהו או מחדלו של הרופא או המוסד הרפואי.בשנת 1996 נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המעגן את עיקר זכויותיו של החולה או כל אדם המקבל טיפול בידי המערכת הרפואית, והינו  כלי בשמירה על זכויות המטופל הנמצא במערכת יחסים של מטפל ומטופל.חלק עיקרי בחוק זכויות החולה עוסק בקבלת הסכמה מהחולה לאחר שהוסבר לו, הטיפול שהוא אמור לעבור, הסיכון שבטיפול ואפשרויות חלופות הקיימות. משמעות הדבר היא שרופא לא יכול לתת לחולה טיפול רפואי ללא הסכמתו המפורשת, וגם הטיפול הרפואי שניתן ללא הסכמה עשוי להוות בנוסף להפרת החוק, גם רשלנות רפואית.  רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל טיפול רפואי. ועל החולה שחושש כי נפגע, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.ישנם מקרים רבים  של פגיעות ונזקים עקב רשלנות רפואית הגורמים לנכות ולעיתים אף למוות. רשלנות רפואית יכולה להתקיים כתוצאה מאיחור באבחון מחלה או טעות באבחון גידול ,בביצוע ניתוחים פלסטיים או כל ניתוח אחר, רשלנות של רופא משפחה, רשלנות רפואית בלידה או במהלך ההיריון, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני שקיבל.  יחד עם זאת חשוב לדעת כי החוק אינו מטיל על הרופא אחריות מוחלטת. הרופא אינו נוטל על עצמו אחריות לתוצאה, אלא רק לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה, בהתאם לידע המקצועי הרפואי הקיים באותה התקופה. מפרסומים ומחקרים רבים שנערכו בנושא, עולה כי בכל יום מתקיימים בבתי חולים ובקופות חולים עשרות מקרים של רשלנות רפואית. על אף נתונים אלו, רובם הגדול של המטופלים אינם מודעים לכך שקיבלו טיפול רשלני, ואף אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות ולאפשרות לקבלת פיצוי עבור הנזק שנגרם להם כתוצאה מהטיפול הרשלני שניתן להם.  להלן מספר דוגמאות לרשלנות של המערכת הרפואית. חולה אושפז בבית חולים לאחר ניסיון התאבדות על-ידי בליעת רעל. מצבו חייב מעקב צמוד. שתי אחיות שהופקדו על קיום המעקב לא מילאו חובתן. אחות אחת פנתה לשירותים, אחות שנייה הלכה למטבח, והחולה ניצל את היעדרות האחיות, עלה על הגג, נפל ונפצע. בית המשפט הטיל את האחריות על האחיות . מקרה נוסף של רשלנות, רופא נמצא אחראי ברשלנות מאחר  ויצא לחופשה מבלי להודיע לממלא מקומו על דבר מצבו של אחד מחוליו. האצבע של אותו חולה נשארה, עקב כך, חבושה לתקופת זמן ממושכת מדי, והנזק שנגרם לאצבע חייב, לאחר מכן, את כריתתה. לצורך הגשת התביעה יש צורך בחוות דעת מקצועית של רופא בתחום בו נעשתה הרשלנות, רופאים רבים נמנעים להעניק חוות דעת שליליות על עמיתים לעבודה. ולכן במקרים רבים נותרים הנפגעים ללא חוות דעת מהימנה להציג בבית משפט.לכן, חשוב להתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, שיוכל לאתר עבור התביעה רופאים מקצועיים המוכנים להעניק את חוות דעתם בנדון.

*    אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, אלא הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין להסתמך על המאמר בביצוע ו/או בהימנעות מפעולה כלשהי.על הקורא לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית ואין להסתמך לצורך כך על המאמר. הכותב הוא עורך דין שתחום עיסוקו בדיני הנזיקין, פגיעות גוף, רשלנות רפואית, משרד עורכי דין יורם גרייפנר, שאלות ניתן להעביר לעו"ד גרייפנר בטלפון 03-5757228 בפקס  5757226- 03 או במייל  greifner@bezeqint.net